יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

שרפתם סיר? ככה תנקו אותו

הנה סיר שנשרף לי לאחרונה, כשניסיתי להכין ריקוטה לפי המתכון הזה של "בצק אלים". סקסי.


עזבו את זה שהריקוטה יצאה מגעילה בטירוף ושום ניסיונות תיקון באמצעות תבלינים לא עזרו והיא עמדה שבוע במקרר ועדיין התעקשתי לאכול ממנה מתוך עיקרון. הייתי צריכה גם לנקות את הבושה מהסיר.
איך עושים את זה? אני שמחה ששאלתם.

ממלאים קצת מים בסיר (נגיד, עד השליש. או עד קו הלכלוך הגבוה ביותר), שמים בפנים כף או שתיים של אבקת כביסה. מעמידים את הסיר על הכיריים, מביאים את המים לרתיחה ומכבים את האש. נותנים לסיר לעמוד ללילה ולמחרת מנקים בעזרת ברזלית. הלכלוך אמור לרדת בקלות יחסית והסיר יוצא נקי (אחרי זה, כמובן, כדאי לשטוף אותו טוב טוב משאריות אבקת הכביסה).

אמנם, הסיר לא ייצא יפה ומבריק כמו כשקניתם אותו והתחתית שלו עשויה לשאת עדות אילמת למאורע. אבל זה דווקא דבר חיובי - ככה תלמדו לשים לב לריקוטה שלכם, במקום לחפש מסקרות באיביי.

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

איך לתקן (באופן זמני) דלת חורקת

הרי לכם תסריט לא דמיוני בעליל:
עשר בלילה. חושך בבית. אני (בהתאם לגילי המנטלי, שהוא 80) מכורבלת במיטה לבושה בפיג'מת שני חלקים בצבע כחול עם ציורים של פתיתי שלג עליה. באמת. הכול שקט, אני כבר כמעט ישנה.

לפתע, רעש נורא מקפיץ אותי!
זה החבר, שפתח את הדלת החוקרת של השירותים.


באסה. 


עכשיו שהתעוררתי, אני פנויה לתיקון הדלת. אז מה עושים? אני שמחה ששאלתם. ברור שבאופן כללי עדיף לקנות תרסיס ייעודי לשימון צירים וכאלה ולפתור את הבעיה כמו שצריך, אבל רק למקרה שאין לכם כרגע, הנה מה שתעשו.

קחו צלוחית קטנה, שימו בה שמן בישול רגיל (לא זית, אלא משהו זול), טבלו בו חתיכת צמר גפן ושפשפו את צירי הדלת. הכי קל לעשות את זה כשהדלת פתוחה למחצה. אחר כך, פתחו וסגרו אותה כמה פעמים, רק כדי לוודא שהיא אכן הפסיקה לחרוק. אתם צודקים, זה נס.

אמנם הטריק הזה מצוין, אבל הוא עובד רק לאיזה שבועיים-שלושה. אחר כך הדלת שוב מתחילה לחרוק וזה ממש לא כיף.


באמת לא הייתה לי תמונה הולמת בשביל הפוסט, כאילו מה אני אשים פה? דלת?
אז שמתי תמונה של שלט שמוביל למוזיאון הקומוניזם בפראג. משעשע פלוס.

יום שבת, 5 בנובמבר 2011

איך לקלף רימון כמו שצריך

רימון הוא הפרי השלישי האהוב עליי, אחרי מנגו ובייקון (עדיפות למנגו עטוף בבייקון). אך אליה וקוץ בה - הקילוף שלו זה עסק מלכלך וסיזיפי. מאז שלמדתי את שיטת הקילוף המעולה הזאת, החיים נהיו קלים וכשהרימונים זמינים בשוק אני אוכלת קערה לפחות 3 פעמים בשבוע. כדאי גם להוסיף רימון לסלט, כי זה ממש טעים.

השיטה פשוטה מאוד. כל מה שתזדקקו לו הוא סינר, מצקת כבדה, קערה וקצת אגרסיות מודחקות.

ראשית, לוקחים את הקרבן וחוצים לשתיים, לרוחב. כלומר לא חותכים דרך הצ'ופצ'יקים שלו.


עכשיו לובשים סינר. המתקשים יכולים לתלות מגבת מטבח על החולצה. אוחזים חצי מהרימון, כך שהחלק הפתוח פונה לעבר כך היד שלכם, ממקמים את היד מעל לקערה ומתחילים להלום בו בכל הכוח שבו רציתם להלום בפניה של הכלבה המתנשאת שחופפת אתכם בעבודה החדשה. מסובבים את הרימון, כך שאפשר להכות בו מכל הצדדים, וגם מלמעלה.

חשוב מאוד להניח את הקערה בתוך הכיור ולעמוד מעליו, אלא אם אתם רוצים שהמטבח ייראה כמו זירת רצח.

לי אין מצקת כבדה מספיק, אז אני משתמשת בממחה תפוחי אדמה שעשוי ממתכת.
אחרי שחזרתם על התהליך עם החצי השני, נותרתם עם קערה מלאה בגרעינים טעימים, אך אבוי, גם בקצת קליפות. ממלאים את הקערה במים והקליפות צפות למעלה. שולים אותן החוצה, מסננים את גרעיני הרימון ואוכלים אותם מהר לפני שהחבר חוזר הביתה.

הקליפות הצפות.