יום רביעי, 18 במאי 2011

צרכנות נבונה - מבשלים בבית: חצילים בטחינה

חצילים בטחינה זה מאכל מופלא ואהוב. וממש יקר בסופר. לגמרי יקר. זאת הסיבה שלא אכלתי אותו המון זמן, עד שהגעתי לפני כשבועיים למסקנה הגאונית שאני יכולה בכיף להכין אותו בעצמי בבית. וגם אתם יכולים.

קנו לכם מספר חצילים, רצוי בשוק. קנו בחשבון שהם יצטמקו מאוד במהלך ההכנה וכמות ה"חומר" הסופית שבה תשתמשו תהיה קטנה בהרבה מגודלו של החציל המקורי. לכן כדאי לקנות כמה חצילים.
חוץ מזה, עדיף לקנות חצילים בלאדי (אלה שנראים מוזר) כי בהם יש יותר חומר.
הנה החצילים שלי, שמנמנים ויפים, ממתינים לגורלם:


יש המון אנשים ששורפים את החצילים על הגז. לי באופן אישי, יש כיריים חשמליות. מתוכן יש כירה אחת שעובדת. הקטנה. לכן, אני מכינה אותם בתנור. יותר נכון בטוסטר אובן. קטן.

בכל מקרה, דחפתי אותם לטוסטר אובן לבערך שעתיים, על חום ממש גבוה (אני שמתי על החום המקסימלי, 250 מעלות) כדי שהם יישרפו מלמעלה. הטוסטר אובן שלי מחמם בצד אחד יותר מאשר בשני ולכן באמצע האפייה הוצאתי את התבנית, סובבתי אותה והכנסתי בחזרה, כדי שכל החצילים יהיו מוכנים באופן שווה.

הנה הם אחרי האפייה. הקליפה שרופה. התוכן (כמו שרואים בחציל החתוך), לא.


אחרי האפייה מרוקנים את החצילים כך:
חותכים את הקצה, חותכים פס לאורך, מרוקנים בעזרת כף. אפשר לגרד ממש את תוך הקליפה, כדי להכניס לתערובת חלקים מעט יותר שרופים. אבל לא להכניס את חלקיה החיצוניים של הקליפה. זה יוצא מגעיל.

הקרביים של החציל לאחר הטבח. נראה לי שהגיע הזמן לזרוק את הקרש הזה.

 מכניסים את תוכן החצילים למעבד המזון יחד עם:
1 כף טחינה גולמית
1/3 כוס מיץ לימון
1 כפית מלח
1/4 כפית פלפל שחור
חופן קטן של כוסברה קצוצה

חשוב לזכור שכמו בהרבה דברים אחרים בחיים, גם זה עניין של טעם. כלומר, אם אתם אוהבים יותר טחינה, תוסיפו עוד. אם שונאים מיץ לימון אז תתביישו ואז תוסיפו קצת או בכלל לא. למרות שאני לא ממליצה על "בכלל לא". אם לא בטוחים בנוגע לאחד הרכיבים, עדיף לשים בהתחלה ממש מעט ולהוסיף עוד אחר כך.

הערה חשובה: אני אמנם השתמשתי במעבד המזון האהוב שלי, אלפרד, אבל הוא לא הכרחי בשביל המתכון. אפשר להשתמש בבלנדר ידני (מוט). אפשר לחתוך את החצילים בסכין ולערבב עם שאר הרכיבים בקערה. זה יוצא טעים באותה המידה.

עוד הערה חשובה: תשתמשו בטחינה טעימה. ההבדלים בין סוגי הטחינות הם עצומים. אני משתמשת כרגע ב"סמל היונה", טחינה שמגיעה בקופסת פלסטיק לבנה ועליה כיתוב אדום בערבית. יש שם בערך שתי מילים בעברית - "סמל" ו"היונה". החבר שלי קנה אותה בעיר העתיקה בירושלים והיא מעולה.

ככה כל המרכיבים נראים בתוך אלפרד:


ככה הם נראים לאחר העיבוד:


כן, אני יודעת שיש הבדלים בתאורה בין התמונה הראשונה לשאר. זה בגלל שדחפתי את החצילים לטוסטר אובן בצהריים והלכתי לקניות. את שאר התהליך השלמתי רק בערב, תוך שאני מחזיקה מנורת שולחן ביד אחת ומצלמה ביד השנייה בפוזה מפגרת במיוחד. העדים למאורע קבורים בחצר.

תגובה 1: